האיש שצבע את הקולנוע: לרגל הולדותו של וולט דיסני

אתמול (ראשון) יצויין יום הולדתו ה109 של וולטר אליאס דיסני.דיסני הלך לעולמו בגיל 65 והשאיר תרומה גדולה לעולם האנימציה והקולנוע.

ההתחלה: דיסני החל את הקריירה שלו כקריקטוריסט שהתנסה בבימוי סרטי אנימציה קצרים. סרטים אלה זכו לפופולריות בקנזס-סיטי, בה העביר את שנות נעוריו. למרות אותה הצלחה, הניסיונות הראשונים שלו להקים אולפן הסתיימו בפשיטת רגל, והובילו אותו לנסות את מזלו בהוליווד. 

בהוליווד, בעזרת סיוע מאחיו גייס כסף כדי להקים אולפן סרטים. לבסוף, הקים דיסני את האולפן בשדרת היפריון שבשכונת סילבר לייק בלוס אנג'לס. דיסני שכר את ליליאן בונדס על מנת לצבוע את סרטי האנימציה ובמהרה היא הפכה לאשתו.

הסרטים הראשונים אותם הפיק דיסני בהוליווד התכתבו עם מגמות קיימות ומצליחות בעולם האנימציה של שנות ה-20: סדרה של קומדיות בהשראת ספרו של לואיס קרול "אליס בארץ הפלאות" הציגה את סיפוריה של ילדה בגילומה של שחקנית בשר-ודם בתוך עולם מצויר. סדרה נוספת אותה יצר דיסני ביחד עם שותפו אוב אייוורקס, היא "אוסוולד הארנב בר-המזל", שהפכה ללהיט המצויר הגדול הראשון שלו. 

כאשר התבררו מימדי ההצלחה, החליט המפיק צ'ארלס מינץ להיפטר מדיסני ולהמשיך להפיק את הסדרה בעזרת צוות אנימטורים אותם שכנע לערוק מהאולפן. דיסני ואייוורקס הזדרזו ליצור דמות חדשה – מיקי מאוס.

דיסני ביסס את הדמות על עכבר ששוטט בסטודיו שלו בקנזס סיטי. איוורקס עיבד את התרשימים הבסיסים שיצר דיסני, ודיסני עצמו דיבב את הדמות ונתן לה את אישיותו. סרטי ההנפשה הראשונים נוצרו על ידי איוורקס, ולעכבר קראו תחילה "מורטימר", אולם בהמשך שונה שמו למיקי על ידי ליליאן דיסני, שחשבה שהשם מורטימר אינו מתאים לו. בהמשך שוב שמו של מורטימר לסרטים (הפעם במבטא ברוקליני), כמתחרהו של מיקי על ליבה של מיני מאוס. מיקי השתתף בסרטים רבים כאשר דיסני עצמו דיבב את מיקי מאוס עד שנת 1946. במהרה הפך מיקי לדמות פופולריות יותר מפליקס החתול, והפך לדמות המזוהה ביותר עם אולפני דיסני בשנות ה30.

 ""Steamboat Willie היה הסרט השלישי אודות מיקי מאוס והראשון להשתמש בצליל, הסרט יצא בשנת 1928 והציג את מיקי-מאוס כנער-סיפון על גבי ספינת קיטור, ואת ניסיונותיו המתמשכים להתחמק מביצוע מטלות לא-נעימות. כל זה כמובן, תוך שהוא גורם לחיות שונות על הסיפון להפוך לכלי-נגינה. ההומור אותו מפגין הסרט הוא פרימיטיבי, ולעיתים אפילו גס ואלים – לא בשונה ממרבית סרטי האנימציה של אותה תקופה. אבל הליווי המוזיקלי, המסונכרן בשלמות להתרחשויות על המסך, חולל מהפכה של ממש בעולם האנימציה והקולנוע כולו. בתוך כך, הפך האולפן הקטן שהקים דיסני, לוביל בתחום בארצות הברית, מעמד בו הוא מחזיק עד היום.

נפרדים מהשחור והלבן- הסרט הצבעוני הראשון: דיסני ניצל את המעמד החדש שרכש כדי לקבוע סטנדרטים חדשים בתעשייה: הקפדה גדולה יותר על איכות העיצוב ועושר התנועה, ושכלול מתמיד של טכניקות ההפקה. בשנת 1932, יצא לבתי הקולנוע הסרט "פרחים ועצים", שעקב אחר סיפור אהבה של שני עצים אנושיים ביער. בפרויקט הזה, כבר קפץ דיסני שלב נוסף, והכניס לסרט צבע. למעשה, הוא היה בין הראשונים לאמץ את שיטת הטכניקולור החדשה לצילום קולנועי צבעוני, למרות העלויות הגבוהות שלה, וכל יתר תעשיית האנימציה. גם הפעם מצאה עצמה תעשיית הקולנוע המצולם מיישרת קו עם הסטנדרטים החדשים שקבע. הסרט "פרחים ועצים" היה סרט האנימציה הראשון שזכה באוסקר. 

סרט באורך מלא: בשנת 1934 החל דיסני לעבוד על סרט באורך מלא בעוד שתעשיית הסרטים לעגה לו והייתה בטוחה כי הסרט ייכשל.

בשנת 1937יצא הסרט שלגיה ושבעת הגמדים לאקרנים במימון בנק אוף אמריקה שראה קטעים מהסרט. בסיומה של הקרנת הבכורה עמד הקהל על רגליו והריע ארוכות. הסרט הרוויח למעלה מ-8 מיליון דולרים. כמו כן זכה הסרט בפרס אוסקר והצלחתו איפשרה את הקמת אולפי וולט דיסני בברבנק, קליפורניה (1939). 

תור הזהב של האנימציה :"שלגיה ושבעת הגמדים" החל את תור הזהב של סרטי האנימציה של דיסני, שכללו את פינוקיו (1940), פנטסיה (1940), דמבו הפיל המעופף (1941), במבי (1942), שירת הדרום (1946), הרוח בערבי הנחל (1949), סינדרלה (1950), עליסה בארץ הפלאות (1951) ופיטר פן (1953). במקביל המשיכו האולפנים להפיק סדרות של סרטי הנפשה קצרים בכיכובם של מיקי מאוס, דונלד דק, גופי ופלוטו.

הפקה של סרטי אנימציה באורך מלא התבררה כמיזם יקר, ולכן כסיכון שאולפנים רבים לא רצו לקחת. הניסיון של האחים פליישר להפיק סרטים באורך מלא, הסתיים בפשיטת-רגל, ודיסני עצמו התקשה לשחזר את ההצלחה בסרטים הבאים. למרות שהאולפן שלו המשיך לעמוד בחזית הפקת סרטי האנימציה באורך מלא בעשורים הבאים, נדמה היה שדיסני עצמו הלך ואיבד בהם עניין. 

פארקי שעשועים:
כבר בשלהי שנות ה-40, במהלך נסיעות העסקים שלו, החל דיסני לתכנן את פארק השעשועים שרצה להקים והחל לשרטט את הפארק. הרעיון הראשון להקמת פארק לילדים התבסס על ביקור שערך ב" ארץ הפיות של הילדים" שבאוקלנד.
דיסני התכוון להקים את הפארק כפארק פרטי עבור עובדי האולפנים שלו, שבו יוכלו לבלות עם ילדיהם, והתכוון להקים את פארק השעשועים בסמוך לאולפנים.
דיסני עבד על רעיון הפארק במשך חמש שנים, והקים חברת בת בשם wed מיזמים לבניית הפארק. כאשר תיאר את הפארק להרברט ריימן על מנת שיציירו במטרה להציגו לבנק אוף אמריקה (ולהשיג מימון להקמתו)
אמר לו דיסני:
 

"אני רוצה שזה לא יראה כמו שום דבר אחר בעולם, ואני רוצה שתקיף את זה רכבת".

פארק השעשועים "דיסנילנד" נפתח לציבור באנהיים, קליפורניה בתאריך 17 ביולי 1955 וזכה במהרה להצלחה רבה.

דיסנילנד ביום הפתיחה

מפעל חייו החדש, הפך למוקד תשומת-הלב שלו. גם דיסנילנד, בסופו של דבר, תרמה להתפתחות תעשיית הבידור כולה והקולנוע בפרט: מההקמה של גני-שעשועים נוספים לפי אותו דגם ועד לאימוץ שלל טכנולוגיות שפותחו עבור דיסנילנד לצורך פעלולים קולנועיים.

המשך העבודה על החזון: לאחר מותו של דיסני המשיך אחיו,רוי דיסני, בעבודתו ובחזונו של דיסני, ובאוקטובר באותה שנה הסתיימו העבודות על פארק השעשועים "ממלכת הקסם" אשר נבנה לפי תוכניותיו של דיסני.
בשנת 1982 הוקם פארק "אפקוט" כפארק שעשועים ולא כעיר המגורים שדיסני חזה, אולם בשנת 1922הוקמה העיר "סלבריישן" בסמוך לפארק בדומה לחזונו של דיסני.

שלט בכניסה לדיסנילנד המפרט את חזונו של וולט דיסני

חברת דיסני כיום: כיום חולשת חברת דיסני על אימפריה של פארקי שעשועים ופארקי נופש בכל רחבי העולם, חברות הפקה טלוויזיוניות, חברות סרטים, וחברות מוצרי צריכה לכל המשפחה הנושאים כולם את שמו של וולט דיסני. נכון לשנת 2007 הכנסות החברה השנתיות עלו על 35 מיליארד דולרים.

לקריאה נוספת על דיסני בעכבר העיר - http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,392,209,57165,.aspx